פסק-דין בתיק עת"מ 48278-09-13

בעתירה שלפניי ביקשו העותרות כי בית המשפט יורה למשיבה לבטל את החלטת ועדת המכרזים מטעמה מיום 1.9.13, בדבר דחיית הצעת העותרות במסגרת מכרז לחכירת מתחם מקרקעין לבניית 192 יחידות דיור ביישוב נשר (מכרז חי/2013/140), ולהכריז על הצעתן כהצעה הזוכה, בשל היותה ההצעה הגבוהה ביותר שהוגשה.

המדובר במכרז מיוני 2013 שפורסם מטעם המשיבה. במסגרת תנאיו נקבע, בין היתר, כי לא יפורסם מחיר מינימום מטעם עורך המכרז; כי במקביל להצעות המוגשות במסגרת המכרז תוגש גם מעטפה חתומה אשר תכלול את שומת שמאי המינהל; כי שומת השמאי תשמש אינדיקציה לוועדת המכרזים לקביעת הזוכה במכרז; כי היה ותוגשנה לפחות 3 הצעות כשרות לחכירת המתחם, יהא מחיר המינימום 35% משומת השמאי; כי אם תוגשנה פחות מ- 3 הצעות כשרות, יהיה מחיר המינימום 50% משומת השמאי. עוד נקבע במכרז כי המציע לא יוכל לערער על שומת שמאי המינהל.

הצעת העותרות הועמדה על סכום של 4,170,000 ש"ח. ממוצע חמש ההצעות שהוגשו עמד על כ- 3,216,666 ש"ח. לעומת זאת, שומת השמאית מטעם המינהל הועמדה על 22,828,000 ש"ח. מאחר שהוגשו למעלה משלוש הצעות כשרות, הועמד מחיר המינימום על 35% משומת שמאי המינהל, היינו על סך של 7,270,728 ש"ח. כתוצאה מכך, החליטה ועדת המכרזים לפסול על הסף ולדחות את כלל ההצעות, והצעת העותרות בתוכן, מן הטעם שלא הגיעו למחיר המינימום שנקבע.

פניית העותרות לוועדת המכרזים בבקשה להימנע מכל פעולה שיהיה בה לפגוע בזכויותיהן לא נענתה, וביום 10.9.13 פרסמה המשיבה מכרז חדש. בין הצדדים לעתירה הוחלפו עוד דברים, במסגרתם דרשו העותרות מוועדת המכרזים לקבל לידיהן מסמכים שונים ובכללם את חוות דעת השמאית מטעם המינהל. בסופו של דבר הומצאו המסמכים הנדרשים. בקשת העותרות למתן הזדמנות להשמיע השגותיהן ביחס לשומת המינהל נדחתה, ומכאן העתירה.

במסגרת העתירה ביקשו העותרות כי בית המשפט יוציא צו ביניים אשר ימנע תוצאות בלתי הפיכות מבחינתן.

הוריתי למשיבה להגיב לבקשה לצו ביניים. חלף התגובה המבוקשת, הודיעה המשיבה כי על אף התנייה המפורשת במכרז השוללת אפשרות ערעור על השומה, שקלה מחדש את עמדתה והחליטה להחזיר את הדיון לוועדת המכרזים על מנת לאפשר לעותרות לטעון את טענותיהן, מבלי להביע בכך הסכמה לטענות לגופן. עוד הודיעה המשיבה כי בשלב זה, ועד למתן החלטה חדשה בעניינן של העותרות לאחר עריכת השימוע, הוקפא המכרז החדש. במקביל להודעה לבית המשפט שלחה המשיבה פנייה לעותרות, בה הודע להן על ההחלטה לקיים שימוע בכתב, בתוך 14 יום מיום קבלת ההודעה. בנסיבות אלה ביקשה המשיבה כי בית המשפט יורה על מחיקת העתירה, שהרי התייתר הצורך בדיון בה.

בתגובה הודיע ב"כ העותרות כי הוא עומד על העתירה, וכי הוא מסכים אך להשהיית הדיון בה, ובלבד שהשימוע שייערך לעותרות יהיה שימוע בעל פה. לחלופין הודיע כי הוא מסכים לכך שיינתן פסק דין המורה על ביטול החלטת ועדת המכרזים מיום 1.9.13; על קיום שימוע בעל פה בתנאים שפורטו בהודעה מטעמו; כי יוקפאו הליכי המכרז החדש, ועוד כיוצא באלה תנאים.

המשיבה הגיבה מיוזמתה על הודעה זו, ולבקשת ב"כ העותרות אפשרתי לו להגיב על התגובה.

דין העתירה להימחק, שכן הסעד העיקרי המבוקש בה, היינו שבית המשפט יורה על זכיית העותרות במכרז, אינו יכול להינתן בטרם תתקבל החלטה בשימוע. העתירה מוצתה, אם כך, משניתנה לעותרות האפשרות לשימוע. טענותיהן של העותרות באשר לאופן השימוע המתבקש אינן יכולות להישמע במסגרת העתירה הנוכחית, וקבלתן אינה יכולה ואינה צריכה להוות תנאי למחיקתה. ככל שההחלטה של ועדת המכרזים שתינתן לאחר השימוע תביא את העותרות להגשת עתירה חדשה, הרי שעתירה זו תוכל לכלול כל טענה שימצאו העותרות לנכון לטעון, ובכלל אלה גם באשר לאופן השימוע - וזאת מבלי להביע עמדה לגופן של טענות העותרות בסוגיה זו. הנה כי כן, מחיקת העתירה אין בה כדי לפגוע בזכות מזכויותיהם של הצדדים, ומנגד, במתכונתה הנוכחית אין היא מגלה עילה.

אני מורה, אם כך, על מחיקת העתירה.

בנסיבות העניין, לא מצאתי הצדקה לחיוב המשיבה בהוצאות.

המזכירותתמציא את העתק פסק הדין לב"כ הצדדים.

ניתן היום,  כ"ה חשון תשע"ד, 29 אוקטובר 2013, בהעדר הצדדים. התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: